בילירובין

תיאור הבדיקה
בדיקת בילירובין מבוצעת לרוב בכדי לאתר מחלת כבד, דרכי מרה או דם. בילירובין הינו התוצאה של פירוק המוגלובין – היחידה הקושרת חמצן בתוך הכדוריות האדומות. חשוב לצום לפחות 4 שעות לפני הבדיקה.

טווח תקין

  • בילירובין ישיר (שעובר דרך הכבד): 0 עד 0.3 מיליגרם לדציליטר (באנגלית: Direct Bilirubin או Conjugated Bilirubin).
  • בילירובין כללי (בילירובין ישיר + בילירובין בלתי ישיר שלא עובר דרך הכבד): 0.3 עד 1.9 מיליגרם לדציליטר.

ערכים גבוהים של בילירובין בלתי ישיר: עלולים להצביע על מחלת דם – אנמיה המוליטית, תגובה לעירוי דם, אנמיה חרמשית, דימום נרחב ועוד.

ערכים גבוהים של בילירובין ישיר: עלול להצביע על מחלה חסימתית של דרכי המרה או מחלת כבד.

ערכים נמוכים של בילירובין: מתרחשים כ"טעות מדידה" ונגרמים בשל חשיפת בדיקת הדם לאור חזק השובר את מולקולת הבילירובין, או בשל ריכוז שומנים גבוה בדם.

מקרה יוצא דופן היכול לגרום לעליה ברמות הבילירובין, הינו "תסמונת גילברט". זהו מצב העובר בתורשה, ומשפיעה על כ- 5% מכלל האוכלוסיה בעולם. היא גורמת לעליה קלה ברמות הבילירובין הנורמלית, אך אין לה כל השלכה רפואית. במצב כזה, אין צורך בשום טיפול.

חזרה    ▲ למעלה